טרמפ לקולגה ערבי

שאלה מקבוצת השו"ת של בית המדרש

הרב ינון קליין שליט"א

שאלה:

בעניין לא תחונם, האם יש איסור לקחת ערבי טרמפ, הוא קולגה בעבודה ויש יחסי "קח ותן"?

 

תשובה:

מותר

 

הרחבה:

התוספות בעבודה זרה (כ א ד"ה רבי) כתבו שבדין של לא תחנם יש שני התרים: 1. אם הגוי מכירו, שאז נחשב כמוכר לו ולא כנותן לו מתנה. 2. אם יש בזה משום דרכי שלום.
גם בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן ח) כתוב היתר דומה ויש היתר נוסף שהאיסור הוא בגוי עובד עבודה זרה ולא בגוי שאינו עובד ע"ז: "ומה ששאל ממך הנער בשולח אדם ירך לנכרי איך יתישב עם מה שאמרו אסור לתת מתנת חנם. ואמרת לו דההוא דשולח ירך לנכרי לא לחנם אלא לגמול למה שקדם או בגוי שאינו עובד עבודה זרה יפה אמרת... שלא אמרו אלא מתנת חנם הא לסבה אפילו במקום שיעזרנו הגוי או יתן לו להבא מותר שאין זו מתנת חנם. וכן אפילו משום דרכי שלום".
[וע"ע יביע אומר חלק י סימן מא]
האחרונים (אור שמח פ"י מהל' ע"ז הל' ד. אבן האזל פ"ט מהל' מכירה הל' י, והגר"ש ישראלי בעמוד הימיני סימן יב) דייקו ברמב"ם שאיסור לא תחנם חל רק על קרקע, ואילו "הא דאסור ליתן להם מתנת חנם הוא מקרא דלגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי".
והאבן האזל הסיק מזה: "דכיון דילפינן מקרא דאו מכור לנכרי במכירה ולא בנתינה בעינן מכירה ממש", ולפי זה הרמב"ם חולק על התוס' והרשב"א ולדעתו אין להקל כמותם.
אבל בשו"ע (חו"מ סי' רמט סע' ב) פסק: "עובד כוכבים שאינו גר תושב, אסור ליתן לו מתנה, אלא אם כן הוא מכירו או אם יש בו בדבר משום דרכי שלום. וזה כתוס' וכרשב"א.
ובסמ"ע (ס"ק ב) כתב כנ"ל שיש חילוק בין לא תחנם לבין האיסור לתת מתנת חינם: "גר תושב הוא מי שקיבל עליו ז' מצוות בני נח, ובו כתיב [דברים יד, כא] לגר אשר בשעריך תתננה, והיינו אם אין לו משלו מצוה להחיותו, ואם יש לו עכ"פ מותר להחיותו, מה שאין כן בגוי שאינו מקבל עליו ז' מצוות בני נח אף שאינו עובד עבודה זרה, כתיב ביה [שם] או מכור לנכרי, דוקא במכירה ולא במתנה". אבל הסמ"ע מסיים את דבריו בקביעה שדין השו"ע חלק גם במציאות כזה: אם לא שיש לו גם כן צד הנאה מהגוי דהוה ליה כמכירה, והוא הדין במכירו או שיש בו משום דרכי שלום". לפי זה גם הרמב"ם יסכים להיתרים שבתוס' וברשב"א.
לכן, בנידון דידן מותר.

 

להצטרפות לקבוצת השו"ת לחץ כאן