קניית במבצע בתשעת הימים

הרב ינון קליין שליט"א

    שאלה: בוקר טוב, באיקאה יש מבצע על מוצרים רבים בחודש יולי. לאור התשובה הנ"ל מותר לבצע רכישות כשמדובר במבצע. היום האחרון של המבצעים יוצא ביום שישי למחרת ט' באב.

    א. האם עדיף לדחות את הקניה למחרת ט' באב, על אף שאנחנו נוהגים מנהגי אבלות עד חצות היום?

    ב. אם ישנו חשש שהמלאי יגמר עד היום האחרון של המבצע ובנוסף חשש שביום זה יהיה עומס גדול בחנות (ובתקופה זו עדיף להמנע משהיה במקומות הומי אדם)- מותר לכתחילה לקנות לפני ט' באב?

    ג. אם הרכישה עצמה משמחת (הן מבחינת חווית הקניה והן מצד הפריטים שישדרגו את הבית, על אף שכמובן לא נחדש אותם בתשעת הימים) יש מקום להמנע למרות ההפסד הכספי?

    תודה רבה.

    תשובה: שלום.

    לשאלה א –ב :

    כאמור, אם לא יהיה לקנות במחיר הזה אחרי תשעה באב (כמו בדוגמא שהבאת, שיש חשש שיגמר המלאי) מותר לקנות.

    המקור הוא הפרי מגדים (סי' תקנא אשל אברהם ס"ק ז) שכתב: "ויריד, יש לומר הוה דבר האבד ושרי בכל ענין אם מוצא בזול יותר, עיין הלכות חול המועד, ואף משא ומתן של שמחה יש לומר שרי" (שרי = מותר). 

    לכן, כדי לא להפסיד מחיר מבצע – מותר. אפילו אם אין צורך בחפץ אלא הוא להרווחה (מותרות)

    לשאלה ג:

    בקניית רהיטים וחפצים לבית יש שני סוגי קנייה. יש קנייה של צורך (כמו הדוגמא עם המחסן שעלתה פה השבוע), יש קנייה של הרווחה – כלומר שאין צורך אמיתי, אלא מותרות, פינוק וכו'. כאמור לעיל, אם יש מחיר מבצע, גם פינוק ומותרות מותרים, כי זה מוגדר דבר האבד. אבל פשוט שיש מידת חסידות להמנע מזה.

    קשה למצוא לזה מקור ברור בהלכה, אבל סברת הלב אומרת כך, ואסביר את ההגיון.

    בימי בין המצרים אנו אבלים על בית ה' שנחרב, חז"ל גזרו כמה דברים בבניית ביתו של אדם כדי להזכיר את החרבן של בית ה' (לדוגמא: להשאיר אמה על אמה לא מסוידות). האם מתאים דווקא בימים אלו לקנות מוצרים לייפוי ביתנו כי הם במחיר טוב?

    הרי על הבית אנחנו מוציאים הרבה מאד כסף, ברכישה, בשיפוצים, ברהיטים, תמונות וכו' – אנחנו מוכנים להשקיע סכומים גדולים בשביל הנוחות שלנו ובשביל שיהיה לנו נעים וכיף.

    אנחנו מוכנים להשקיע פרומיל מזה כדי לזכור את החורבן?

    רעיון דומה מופיע בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' שפז) לגבי הידורים בכשרות: "וביותר בזמננו שאדם מוציא על נוחיותו בבית סכומים עצומים, למה יגרע מצות אלקינו ותורתו שניכנס לפירצה להקל, בשעה שאפשר ליכנס ברוחב, ונראה שהחוסך בעניני כשרות עתיד ליתן את הדין, שעל נוחיותו לא היה אכפת לו להוציא הוצאות מרובות, ואילו על הידורי כשרות מחששות איסור חסך בכסף".

    כאמור במקרה שלנו לא מדובר בפירצה, אלא בהיתר מרווח ופשוט. אף על פי כן, יש מידת חסידות בלעשות את החשבון הזה ולהחליט האם אני באמת צריך את המוצר? האם לא אקנה בלי ההנחה? האם אני מוכן לבזבז כדי לזכור את החורבן?

    אני לא אומר שיש לזה תשובה חד משמעית. השאלה היא פרטית ויושבת בחדרי הלב של כל אחד ואחד.

    הגר"א נבנצל (ירושלים במועדיה עמוד קצז שאלה צה) נשאל על דבר דומה:

    "שאלה: האם יש ענין למעט תענוג בתשעת הימים בעניינים נוספים, כגון הימנעות ממאכלים חביבים עליו וכדו', או רק מה שנזכר בפוסקים [רחיצה, תספורת כביסה כו'] ?

    תשובה: האיסורים שנזכרו אינם לדוגמא בעלמא, אלא בתורת מנהג ותקנה, ובגדר זה אין איסור אלא רק מה שנזכר בפוסקים. אבל ישראל קדושים הם, וגם בדברים נוספים ראוי למעט ולהתאבל על חרבן בית אלקינו. ומי שמרגיש אבילות באמת, ממילא נמצא שממעט הנאות ככל שיכול. וכדרך שכתב הרמ"א לגבי תשעה באב (סוף סימן תקנה) שימעט אדם מכבודו והנאתו בת"ב בכל מה שאפשר".

    אפשר ללמוד מזה לשאלתנו.