צירוף מחלל שבת לזימון

הרב גיורא ברנר שליט"א

צירוף מחלל שבת לזימון

שאלה:

כאשר אני נמצא אצל אבי הי"ו וגם שני אחי שם וכולנו אוכלים יחד. האם יכולים לזמן יחד היות ור"ל שני אחי אינם שומרי מצוות והם מחללי שבתות, או שא"א לזמן עימהם? אם אמנע מלזמן עמהם יהיה בדבר עוגמת נפש גדולה לאבי הי"ו.

 

תשובה:

הנה בעיקר הדין כתב המג"א (סי' קצט ס"ק ב) "ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ"ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע"ה בזמן התלמוד". ובמשנ"ב (שם ס"ק ב) כתב "ואם אינו מקיים מצות התורה בדבר המפורסם בכל ישראל כגון שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית י"א שאעפ"כ מזמנין עליו ודעת המג"א שבזה אין מזמנין עליו דבזה כיון דכלל ישראל קוראין ק"ש לא חיישינן לקלקולא במה שנפרוש עצמנו מיחידים שאין קורין וכן סתמו כמה אחרונים וכ"ש מי שהוא רשע ועובר עבירות בפרהסיא דאין מזמנין עליו".

ובשו"ת ישכיל עבדי (ח"ח סי' כז אות ג) חיזק את הדברים וכתב שמחלל שבת בפרהסיא הוי ככופר בכל התורה (כדאיתא בחולין ה א) ואפילו חילל רק פעם א' ולתאבון ואינו מצטרף לזימון. וע"ע בישכיל עבדי (שם השמטות ליו"ד סי' ח ס"ק ח) שכתב שאם אינו מברך ברכהמ"ז ברור שאינו מצטרף לזימון. וא"כ לעיקר הדין ברור שאין מצרפים.

ואמנם בשו"ת פני מבין (או"ח סי' מ) כתב שאם הוא בוש לחלל שבת בפני אדם גדול לא חשיב מחלל שבת בפרהסיא ומצטרף למניין אלא שמאידך כתב שאם הוא פותח חנותו בשבת ודאי שאינו מצטרף.

וע"ע בשו"ת בצל החכמה (ח"ה סי' עח) שכתב לאסור בזה וכתב שבימנו שר"ל רוב עמ"י מחללי שבתות אפשר שהוא חמור יותר משום שא"א לומר שחנכו אותם לטעות כבניהם של צדוק וביתוס אלא רק הרגל בעלמא הוא בידם ואפשר בכה"ג חשיב פחות שוגגים (ולכאורה על אכו"כ באחיך שקיבלו חינוך לשמירת תו"מ ואעפ"כ הם מחללי שבתות).

[וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ה סי' צד ס"ק יא) ובשו"ת מרפא לנפש (ח"א סי' ע).]

וא"כ על פניו נסתם בפנינו הגולל ואע"פ שיהיה בדבר עוגמת נפש לאביך הי"ו. אמנם דברתי בזה עם הרה"ג... שליט"א והוא אמר לי שבכגון זה שיהיה במניעת הדבר עוגמת נפש לאביך הי"ו וכן שהוא במציאות בתוך המשפחה שמסתבר שכל פעולה רוחנית יש בה כדי לקרב ומאידך בכל מניעת פעולה רוחנית יש כדי לרחק נראה לסמוך על מש"כ בשו"ת מלמד להועיל (ח"א סי' כט) שנשאל לגבי צירוף מחללי שבת בפרהסיא למניין ובתוך דבריו הזכיר לדברי המג"א הנ"ל לגבי זימון ואעפ"כ הסיק בזה וז"ל "יהיה איך שיהיה המקיל לצרף אנשים כאלו למנין יש לו על מי שיסמוך, אך מי שיכול לילך לבהכ"נ אחר בלי להכלים איש, פשיטא דמהיות טוב שלא יסמוך על היתר זה, ויתפלל עם אנשים כשרים. עוד יש סניף להקל דבזמננו לא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא, כיון שרובן עושין כן, דבשלמא אם רוב ישראל זכאין, ומעטים מעיזים פניהם לעשות איסור זה הרי הוא כופר בתורה ועושה תועבה ביד רמה ופורש עצמו מכלל ישראל, אבל כיון דבעו"ה רובם פורצים הגדר תקנתם קלקלתם, היחיד חושב שאין זה עבירה גדולה כ"כ וא"צ לעשות בצנעה, ופרהסיא שלו כבצנעה, ואדרבה היראים קרואים בזמננו פרושים ומובדלים, והפושעים הם ההולכים בדרך כל הארץ".

[והנה אף שלענ"ד נראה לעיקר כדעת רוב הפוסקים הנ"ל, וכן נראה שיש קצת לחלק בין נידונינו בו אחיך מזמנים ומברכים רק משום כבוד אביך ובין נידון דהמלמד להועיל ששם מיירי שבאים להתפלל מרצונם החופשי למרות שהם מחללי שבתות. אעפ"כ אם תרצה להקל בזה מבטל אני דעתי מפני דעתו של הרה"ג... שליט"א שהוא ת"ח מופלג וגדול ממני.]

ועוד הוסיף הרה"ג... שליט"א שיש עדיפות שלא אתה תזמן אלא אחר שאז לא ברור איזה איסור יש במה שתענה לזימון דלכאורה לא שייך בזה ברכה לבטלה.